קווסט "הבריחה מהכלא", ברדה, הולנד

קווסט "הבריחה מהכלא" בברדה, הולנד

נכתב ע"י גיא בוסקו,  הבעלים של חברת הגיימיפיקציה המובילה בארץ

"הבריחה מהכלא" בעיירה ברדה שבהולנד – אין באמת דרך להעביר במילים את העוצמתיות של מה שהלך שם, אז אני אפילו לא אנסה. במקום זה אני אנסה לתת פירוט נטול ספוילרים שיעזור להבין טוב יותר במה בדיוק מדובר.

אני חושב שההגדרה הכי נכונה היא קווסט אימרסיבי. אז הנה:

אמלק: 170 משתתפים, 60 שחקנים, 16 קווי עלילה. החוויה הכי מטורפת ואינטנסיבית שעברתי עד היום בתחום הזה.

המיקום:

המשחק מתרחש במבנה כלא אמיתי, שממוקם בעיירה ברדה שבהולנד. ברדה נמצאת מרחק נסיעה של שעה וקצת מאמסטרדם ואפשר להגיע אליה מאוד בקלות ברכבת, או אם רוצים לעשות את מה שאנחנו עשינו שזה לשכור רכב ואז לנצל אותו כדי לעשות גם חדרים מצוינים אחרים באיזור. (ע"ע הפוסט שלי מאתמול עם פירוט החדרים).

הכלא עצמו הוא עצום. עד שלא נכנסים לשם לא מבינים עד כמה עצום. הסיכוי שבמשחק תזכו לראות את כל החלקים שלו הוא אפסי. מעבר לכל מה שאתם מדמיינים כשאתם שומעים את המילה "כלא" ועולות לכם תמונות בראש מסרטים או סדרות (והכול באמת קיים שם), המבנה המרכזי של הכלא הוא כיפת ענק שבה ממוקמים תאי האסירים במבנה מעגלי רב קומות, כשבמרכזה של הכיפה רחבה גדולה.

הרגע בו צועדים לראשונה לתוך הכיפה הוא אחד הרגעים המפעימים ביותר שאפשר לחוות, כי שום דבר גם לא תמונות מכינים אותך לגודל ולעוצמה של המקום.

מעבר למבנה המרכזי שהוא לבדו יכול להעסיק אתכם במשך שעות במשחק, הכלא מסתעף להמוני מסדרונות, משרדים, כיתות, מעברים משלל סוגים, כנסיה גדולה, וכמובן חצר כלא ענקית מוקפת חומות גבוהות, גדרות תייל ומגדלי שמירה.  כלא אמיתי לכל דבר.

הזמן:

המשחק מתרחש פעם בחודשיים בערך, אבל בשפה ההולנדית. משחקים בינלאומיים באנגלית מתרחשים פעמיים בשנה, אז שווה לעקוב. אני מאוד לא ממליץ ללכת ולנסות לשחק בגרסה ההולנדית אלא אם אתם יודעים הולנדית.

המשחק שלנו היה משחק מחוץ ללו"ז הרגיל שלהם, לכבוד כנס חדרי הבריחה העולמי. בשנה שעברה הכנס היה באותו המקום אבל לא היה משחק בכלא, אז גם אנחנו וגם המון מבקרים אחרים לחצו עליהם שהשנה כן יהיה משחק ולשמחתינו זה קרה.

המשתתפים:

נרשמו כ150 איש מתוך מאות משתתפי הכנס, ואליהם התווספו עוד כמה עשרות של משתתפים שהגיעו ממדינות שונות במיוחד למשחק בלי קשר לכנס, כשהם שמעו שיש גרסה בינלאומית. השותפה שלי לתא למשל היתה בחורה מצרפת שלא היה לה מושג מהכנס והופתעה לגלות בסוף שהרוב המוחלט של האסירים הם המומחים המובילים בעולם בתחום המשחקים במציאות. לא שהנסיון בתחום עזר במיוחד למישהו, אבל זה בהחלט היה משעשע לראות אנשי עסקים או יוצרים מפורסמים מהתחום שרק יום קודם ראיתי אותם מעבירים הרצאה סוחפת ומרתקת על הבמה, הופכים פתאום למשהו אחר לחלוטין תחת תנאי הכלא.

סך הכול השתתפו במשחק שלנו כ170 איש מכ40 מדינות שונות מכל יבשת אפשרית. די מדהים.

הכניסה:

לפני המשחק כל אחד התבקש לבחור לעצמו כינוי כלא (לא משתמשים בשום שלב בשמות האמיתיים) ואת הסיבה שבגללה הוא נשלח למאסר של עשר שנים. הכניסה למשחק היא תהליך הכנסה לכלא שקצת מזכיר תהליך חיול צבאי. זה תהליך ארוך עם לא מעט שלבים, נמשך כחצי שעה מתוך שלוש השעות של המשחק, והוא בנוי באופן הדרגתי ובצורה כל כך חזקה ואימרסיבית, בין אם באמצעות צעקות של השומרים, אינטרקציה מלחיצה עם אסירים שהם שחקנים שתולים, או פשוט באמצעות ההפשטה הפיזית והמטאפורית של כל מה שהיית, שאתה מסיים אותו בתחושה הכי קרובה שיכולה להיות לזה שאתה באמת אסיר בכלא הזה. זה תהליך מדהים והוא מגיע לשיא בסצנה אינטנסיבית ומהמלחיצות ביותר שאפשר לחוות ברחבת המסדרים, הפגישה עם מנהל הכלא.

אני לא אספיילר אבל (כמו הרבה דברים במשחק הזה) זו היתה פשוט חוויה מהסרטים, וזה היה מדהים לראות כל כך הרבה אנשים בוגרים רועדים מרוב לחץ בקטע הזה.

בסוף התהליך החזק הזה אתה מתחיל סוף סוף את המשחק כשאתה אדם חדש, עם שם חדש, סגור בתא שלך עם אדם זר.

השחקנים:

במשחק שלנו השתתפו קרוב ל60 שחקנים. יש משחקים בהם יש יותר מ200 משתתפים ואז כמות השחקנים גדלה בהתאם.

אחד הדברים שלא הפסקנו כולנו לדבר עליהם אחרי המשחק היה עד כמה השחקנים היו מדהימים. כל אחד ואחד מהם היה פשוט מעולה, לא שבר דמות אפילו לרגע, ושיחק את התפקיד שלו בצורה הכי אמינה ומושלמת שיכולה להיות. זה הישג מטורף בעינינו להשיג כזו כמות של שחקנים מצוינים בלי נפילות.

כל אחד מהשחקנים גילם דמות אחרת לגמרי, שמבוססת על איזשהו trope מוכר של דמויות מסרטים וסדרות. כ40 מהשחקנים גילמו סוהרים, כעשרה שחקנים גילמו דמויות אדמיניסטרטיביות במשרדי הכלא כמו למשל עורך דין שעוסק בבקשות חנינה, אחראית על חדר הדואר וכו', ועוד בערך עשרה שחקנים שגילמו אסירים שונים משמעותיים.

כל הדמויות כולן בין אם אסירים או סוהרים או אחרים, כולם היו דמויות עם עומק, סיפור רקע מלא, אישיות ספציפית, תפקיד מרכזי בעלילה שלהם, ותפקידי משנה בעלילות של אחרים.

ברוב הדמויות היה אפשר למצוא tropes מוכרים של דמויות מסרטים וסדרות, בין אם זו מגי הטבחית החביבה בחדר האוכל שתמיד נחמדה לכולם, הסוהר המושחת שמנהל רשת סמים מאחורי גבו של מנהל הכלא, צ'ארלי האסיר התחמן שמזכיר את T-bag מהסדרה נמלטים, ניית'ן האסיר המסוכן באגף הבידוד שמזכיר את חניבעל לקטר, שיימוס האסיר הזקן והחכם שיושב ומשחק שחמט בחצר, סייג' מנהיגת הכנופיה המובילה בכלא, ועוד כאמור עשרות על גבי עשרות של דמויות שונות צבעוניות ומעניינות.

במשחק אחד סביר להניח שתחווה אינטרקציה מינורית במקרה הטוב עם שליש מהדמויות, ואינטרקציה מרכזית עם שתיים עד חמש מהן (מתוך 60!). העובדה הזו יחד עם כמות קווי העלילה השונים מאפשרים לאנשים לשוב ולשחק פעם שניה ואפילו שלישית ולנסות כל פעם ללכת לאיזורים אחרים בכלא, לחוות אינטרקציה עם דמויות אחרות, ולנסות למצוא דרכים אחרות להמלט.

ולמרות שהדמויות מרגישות כמו דמויות מהסרטים, חשוב להדגיש שהן אמינות מאוד ומשוחקות באופן כל כך ריאליסטי וטבעי שזה גורם לך להרגיש שאתה גיבור בסרט ובו זמנית שהכול אמיתי לחלוטין. זה לא מרגיש כמו תאטרון שאתה צופה בו מהצד ובשום שלב אתה לא מרגיש שעומד מולך שחקן שמגלם דמות, אלא ההרגשה היא שזו באמת הדמות. ההטמעות לא נשברת לרגע.

*המשחק*

המשחק נמשך שלוש שעות ברוטו. אין שעונים בכלא ומהר מאוד מאבדים תחושת זמן. אני הייתי בין האחרונים שהצליחו לברוח והופתעתי לגלות שזה היה דקה בערך לפני סוף המשחק, הייתי בטוח שיש עוד המון זמן.

המשחק הוא לא חדר בריחה, אין חידות ולא תצליחו לברוח על ידי זה שתמצאו פתאום שאחד הסורגים בתא שלכם מתברג החוצה בקלות ומאחוריו יש מפתח שצריך לדוג עם חכה, זה לא כזה. 🙂

את המשחק מתחילים כאמור סגורים בתא עם אדם זר. החלוקה לתאים מוגרלת באקראי בכוונה, כך שגם אם באת עם עוד ארבעה חברים הסיכוי שתיפול עם אחד מהם בתא במשחק של מאות אנשים הוא נמוך. יש כמה דקות להיות סגורים בתא ולדבר קצת, לחטט קצת ולנסות להבין מה קורה, ואחר כך התאים נפתחים לרחבה המרכזית והאסירים חופשיים להסתובב באיזורים המותרים של הכלא, שהם כאמור עצומים.

תאורטית בשלב הזה אתם יכולים לנסות למצוא את החברים שלכם, אם תצליחו בשטח הגדול, אבל אנחנו העדפנו (וגם החלטנו על זה מראש) שכל אחד לעצמו כדי שנוכל אחר כך להשוות בין המסלולים והעלילות שכל אחד חווה, וככה להבין טוב יותר מה היה. (אחרי המשחק גם שוחחנו עם שאר המשתתפים והשלמנו את כל 16 אפשרויות הבריחה הקיימות).

המשחק בגדול הוא משחק עולם פתוח. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, איפה שאתם רוצים, במסגרת ההגבלות ההגיוניות של היותכם אסירים בכלא כמובן. כמות האפשרויות היא עצומה, ותאורטית שחקנים יכולים להעביר שלוש שעות סתם בלהסתובב בכלא ולהסתכל על דברים בלי לעשות יותר מדי, וזה גם קורה עם חלק קטן מהמשתתפים.

זו דרך לגיטימית להעביר את המשחק, אם באתם רק לראות ולא מעניין אתכם יותר מדי כל העניין הזה של לברוח. אבל אם באתם לברוח, הטיפ הטוב ביותר למשחק הזה הוא: אל תהיו פסיביים.

המכניקה של המשחק שמובילה אתכם בסופו של דבר להצליח לברוח מבוססת על אינטרקציה קווסטית עם השחקנים. כל דמות אפשרית שתפנו אליה או תפנה אליכם יש לה סיפור, יש לה מניעים, יש לה רצונות. כל דמות היא עולם ומלואו של עלילה ומשימות ובהתאם לאישיות שלה ובהתאם לאישיות שלכם וליכולת שלכם מולה יכול להיות שתצליחו או לא תצליחו להתחבר אליה, ואם הצלחתם להתחבר אליה יש סיכוי טוב שהיא תעזור לכם באופן ישיר או עקיף למצוא דרך לברוח.

אני אתן דוגמא מומצאת כדי לא לספיילר את המשחק:

אתם מסתובבים בחצר באיזור שקרוב לכנסיה של הכלא, בדיוק ברחתם מאיזה אסיר שנראה קצת מפחיד ולא התחשקה לכם אינטרקציה עימותית איתו. הכומר של הכנסיה בדיוק יוצא החוצה לנקות עלים מסביב למדרגות הכנסיה ואתם ניגשים אליו ושואלים אותו אם הוא זקוק לעזרה לנקות. הוא מסתכל עליכם בחשדנות ואז מודה לכם ואומר שהוא ישמח. אתם עוזרים לו לנקות והוא מזמין אתכם להכנס פנימה. הוא שואל קצת על מה נכנסתם לכלא ואתם מספרים לו את הסיפור שלכם והוא מספר את שלו. אחר כך הוא אומר "אתה נראה לי כמו טיפוס טוב, אבל אני לא בטוח שאני יכול לבטוח בך", אתם עונים ב"אתה יכול לבטוח בי!" והוא אומר "אני צריך שתעשה משהו עבורי. באגף ב' של הכלא יש משרד שעובדת בו המזכירה של מנהל הכלא. קח את המכתב הזה הוא יאפשר לך לעבור את השומרים ולהכנס לאגף הזה. אני צריך שתמסור לה שג'ון צריך את הגלולות האדומות. אם תעשה את זה אני אדע שאפשר לבטוח בך."

אז אתם הולכים לאגף ב' ומוסרים את המכתב למזכירה. היא יש לה סיפור משלה ודמות משלה ומשימות משלה לתת. יכול להיות שמשם תמשיכו למשימות אחרות כתוצאה מהדמות החדשה שהגעתן אליה, יכול להיות שתחליטו לחזור אל הכומר, יכול להיות שתחליטו לוותר על קו העלילה הזה ולנסות לעשות משהו אחר. יכול להיות גם שתכשלו באחד השלבים באמצע ותאלצו לנסות משהו אחר. כך או כך הכול כל כך ראיליסטי שאתם אפילו לא שמים לב שאתם בקווסט.

כמות הדמויות העצומה, כמות העלילות העצומה, מאפשרת גיוון משוגע של אפשרויות, וכאמור מאחר והדמויות כל כך שונות אחת מהשניה וכל כך מגוונות, אתם יכולים להחליט מה אתם רוצים להיות ומי אתם רוצים להיות, ובהתאם לדמות שמובילה אתכם במסע ולאישיות שלה האם תמצאו את דרככם החוצה באמצעות נדיבות ועזרה הדדית או אולי באמצעות סחיטה ואיומים, ועוד המון דרכים אחרות. כל בריחה היא שונה לחלוטין בדרך אחרת לחלוטין.

כל אחת מהדמויות גם משתלבת בעלילה של הרבה דמויות אחרות, וזה משתלב באופן מושלם.

מעבר לדמויות השונות יש גם המון המון חפצים בכלא. בין אם מטבעות, "סמים", כלים שונים, וכו'. החפצים גם הם מאפשרים אינטרקציה מול דמויות ובין המשתתפים עצמם. כך למשל אם אחת המשימות שקבלת כדי להצטרף לכנופיה מסוימת היא להשיג מטבע מיוחד מהסוהר המושחת, והסוהר המושחת דורש בתמורה חמש שקיות סם, בהחלט יתכן שתמצא את עצמך במשא ומתן מול משתתפים אחרים שהשיגו סמים אבל הם לא צריכים אותם בשביל העלילה שלהם, הם צריכים משהו אחר לגמרי. יש גם חפצים שמאפשרים מעבר לאיזורים בכלא שאי אפשר להגיע אליהם בלי החפץ. בין אם זה אישור מעבר למכבסה, או מכתב הזמנה להשתתפות בסדנת תרפיה לאסירים.

כמות האיזורים, החדרים, העלילות, הדמויות, החפצים, מאפשרת לכם משחק פתוח ברמה הכי גבוהה שאפשר לדמיין.

מעל כל אלה הנ"ל, יש גם לא מעט סצנות עלילתיות מרכזיות שמתרחשות בנקודות קבועות מראש במהלך המשחק. את רובן סביר להניח שבכלל לא תראו כי הן מתרחשות במיקומים שונים ברחבי הכלא, לפעמים בו זמנית. לדמויות השונות יש אינטרקציות בינן לבין עצמן וזה מניע קדימה קווי עלילה. לפעמים אתה רק שומע ממישהו אחר או מאחת הדמויות האחרות שכך וכך קרה, לפעמים אתה לא תדע עד סוף המשחק (רק אם תשווה עם חברים) שדברים מסוימים קרו. גם הסצנות האלה שמערבות רק שחקנים לא מרגישות כמו צפייה מהצד בסצנה של תאטרון, אלא עשויות באופן ריאליסטי ואמין באופן כזה שעמדנו בסוף המשחק אחרי שנגמר ומחאנו לשחקנים כפיים במשך דקות ארוכות. משחק מרשים מאוד.

התוצאות:

חשוב להבין שהחוויה בכלא היא מאוד אישית ומאוד שונה בין אדם לאדם. לפעמים גם אם אתה אקטיבי אתה עלול ליפול על עלילה שפחות התאימה לך או סתם להכשל בדרך. לפעמים (כמו במקרה שלי) אתה מוצא את עצמך יד ימינו של האסיר המסוכן ביותר באגף הבידוד מוביל את העלילה המרכזית של הכלא, ומסיים את החוויה בתור הדבר הכי מדהים שעברת בחיים שלך. כך או כך חשוב לזכור שהמטרה היא להנות ולהטמע ולהיות לשלוש שעות מישהו אחר בעולם אחר, גיבור של הסרט של עצמך.

גיא בוסקו הוא יוצר חדרי בריחה, הבעלים של חברת הגיימיפיקציה המובילה בארץ, שעוסקת בפתרונות משחקיים וחידתיים עבור חברות, ארגונים, מוזאונים, מרכזי מבקרים, חדרי בריחה נייחים וניידים.

contact@cerebro.co.il

2016 כל הזכויות שמורות לפאזל בוקס בע”מתנאים ומדיניות
דילוג לתוכן