חדרי בריחה באתונה, יוון
פוסט מאת גיא בוסקו יוצר חדרי בריחה והבעלים של חברת הגיימיפיקציה המובילה בארץ
קודם כל, לפני שאני ניגש לחדרים, אתונה עיר מדהימה. זו היתה הפעם הראשונה שלנו שם ואני ממליץ בחום. זה שעתיים מפה, האוכל מעולה, הכול זול יחסית, וההיסטוריה שם היא מהחשובות והמענינות בתרבות המערבית.
בין מוזאונים לשווקים ומסעדות ואתרים ארכיאולוגיים גם עשינו חדרים. זו לא היתה מטרת הטיול אז עשינו רק חמישה כשהיה חלון זמן להעביר פה ושם.
כמה מילים בכללי על החדרים באתונה:
התחום ביוון מרוכז סביב חברות גדולות. יש באתונה כ120 חדרים תחת 30 חברות שונות, חלק מהן עם סניפים בכל יוון, ולכולן יש מתחמים גדולים של שלושה חדרים ומעלה. למי שמתכנן טיול חדרים רציני יותר בעיר, מומלץ לנסות חברות שונות ואם מוצאים חדר שאוהבים אז חוזרים לעשות את שאר החדרים במתחם.
לחלק גדול מהחברות יש גם משחקי רחוב מסוגים שונים, משולבים עם סיורים בעיר, אבל הם יותר בסגנון חפש את המטמון שכזה.
הז'אנר הפופולרי ביותר בתחום הוא אימה, כשרבים מהחדרים מכוונים לחובבי ההבהלות. לא שיחקנו בכאלה אבל שמענו שהם עשויים טוב. בכל מקרה גם למי שפחות מתחבר לאימה יש מספיק אופציות בכל מתחם.
אחוז גבוה מאוד מהחדרים כוללים שחקן בחדר. פרפורמנס באופן כללי הוא חלק גדול מהיצע החדרים. כשדיברנו על זה עם אחת הבעלים שם ואמרתי שבארץ אין כמעט בכלל כי זה יקר להחזיק שחקן בנוסף למפעיל, היא הסבירה שברוב המקרים בעלי החדר הם אלה שמפעילים, וששחקנים אצלם (וכולם בכלל מאז המשבר) מקבלים גרושים.
המחירים הם בערך חצי מבארץ. הם נעים בין 30-38 יורו לזוג ו40-48 יורו לרביעיה.
יש לא מעט חדרים שמיועדים למינימום של שלושה משתתפים.
אין להם אתר כמו אסקייפר אצלינו. כדי להזמין צריך לעבור חדר חדר מתחם מתחם ולבדוק מה פנוי. מאוד לא נוח ולא יעיל, ושוב תודה גדולה לגלעד (מקים האתר) שתרומתו לתחום בנושא הזה אצלינו ממש לא מובנת מאליו.
יש מעט פורטלים אבל הם לא נוחים ולא מקיפים את כל החדרים. דירוג מקיף כמעט בלתי אפשרי למצוא, והמעט שיש לא אמין, אז הסתמכנו בעיקר על המלצות בקבוצה העולמית.
מבחינת משחקיות, כמו בהרבה מדינות באירופה גם כאן יש מדיניות של "אם לא הצלחת לצאת תוך 60 דקות הפסדת במשחק". לחלק מהמתחמים יש שני קירות צילום, אחד של הצלחה ואחד של כשלון ותוך כדי שהמתנו לתורינו ראינו קבוצות שיוצאות כשבערך 50% מצטלמות על קיר אחד ו50% על הקיר השני. אפשר היה גם לראות היטב את ההבדלים בפרצופים של האנשים שהוציאו אותם לעומת אלה שהצליחו.
אגב המתנה לתורינו, האירוח מאוד נעים, בדרך כלל ספות, ובכל המתחמים יש מים ולא מעבר לזה.
למרות הנ"ל, בניגוד לכמה מקומות אחרים באירופה שם זו מטרה מכוונת למנוע ממך לצאת כדי לשמור על אחוזי הצלחה נמוכים, כאן המפעיל כן יעשה כל שביכולתו כדי שתצא בזמן. לפעמים זה פשוט לא מספיק, אבל אין נסיון להכשיל בכוונה כמו שנתקלנו באמסטרדם למשל.
אנחנו הצלחנו לצאת מכל חמשת החדרים ששיחקנו בהם, אבל בכולם עם דקות ספורות לסוף. אני אישית חושב שהחסרונות של "60 דקות והחוצה" עולים משמעותית על היתרונות של מדיניות כזו, אבל אני כן מוכן להודות שהידיעה שבאמת יוציאו אותנו אם לא נספיק הוסיפה מאוד ללחץ ולאדרנלין שלי, במיוחד בדקות האחרונות, כמו גם לתחושת ההצלחה בסוף.
הדברים הבאים שאכתוב מתיחסים לחמשת החדרים ששיחקנו בהם. הם דברים קצת מבאסים, אבל צריך לקחת אותם בערבון מוגבל. אמנם שיחקנו בחדרים מומלצים, בחמש חברות שונות, והחדרים תאורטית מייצגים חלק גדול מאוד מהשוק היווני, אבל צריך לקחת בחשבון שהיינו מוגבלים לחדרים שמקבלים זוג ושהיו פנויים בהתראה יחסית קצרה בתקופת חג עמוסה, ובהחלט יתכן שיש גם דברים אחרים שלא ראינו.
כל חמשת החדרים היו חדרים מבוססי קודים, ציד מפתחות ומנעולים. בכל החדרים ששיחקנו בהם מלבד אחד לא היו הקשרים, משום סוג. כמות החידות שאין שום דרך לפתור אותן מבלי לדבר עם המפעיל היא גדולה מאוד. עם זאת, המפעיל לא מגלה את התשובה, הוא פשוט נותן את ההקשר החסר שבחדר בארץ ההקשר הזה היה פשוט חלק מהחדר. אז אם עושים סוויץ' בראש ומתיחסים למפעיל בתור "איש ההקשרים" שהוא חלק מהחדר, החדר הופך להיות חדר רגיל. זה… סוויץ' שלא קל לעשות. מה גם שהתקשורת עם המפעיל לא תמיד הכי נוחה, אבל הסתדרנו.
ברוב החדרים משחקים בתאורה עמומה. לא חושך מוחלט אבל כזה שצריך להעזר בפנסים כדי לראות פרטים. אישתי אמרה (ובצדק) שהרגיש לה המון שאתה בעצם משחק כל המשחק עם יד אחת. כי היד השניה כל הזמן מחזיקה פנס.
כל החדרים קטנים יחסית, חלק מהם חלל בודד. בארבעה מתוך חמישה ששיחקנו אתה יוצא בדלת שבה נכנסת.
יש חיפושים. יש אולטרא מסוג לך-תדע-חפש-בכל-מקום-עם-האולטרא ויש הרבה חידות קלאסיות מוכרות.
אבל יש גם חידות טובות וחכמות, משימות נחמדות, לפעמים אפילו עלילה. בארץ (אם היו להם הקשרים) כל החדרים האלה היו נחשבים פה כ"חדרי דודא". אבל לא יודע אולי בגלל תחושת חו"ל ואווירת כריסמס וכו' יצא שלמרות כל הנ"ל, נהננו מאוד.
מה גם שכמו שאמרתי יש דברים שלא יכלנו לעשות כי היו מלאים או דרשו מינימום ונשמעים מאוד מעניינים. למשל בית בריחה של שלוש שעות, או הוולקנו, משחק משימתי גדול בשטח פתוח. יש כנראה איזה שלושה ארבעה דברים מיוחדים יותר באתונה, לנו יצא לשחק רק בקלאסיים המומלצים.
החדרים (לפי הסדר בו שיחקנו בהם):
"גלריית תומאס קראון", של חברת Mastermind.
אנחנו זוג פושעים שצריכים להכנס לגלריה לאמנות ולשדוד פסל יקר ערך.
החדר מתחיל בתדריך הכי ארוך ומסובך שקיבלנו בחדר בריחה אי פעם. נכנסים עם ציוד שכולל (אני לא מגזים) שלוש מזוודות שונות, כבדות, כולל מכונת עשן ניידת, ומקבלים הסבר על כל פריט ופריט בציוד. הטיעון הוא שכפורצים לא יכול להיות שנמצא את הציוד שאנחנו צריכים לפריצה בתוך החדר, אבל אני חושב שאפשר היה לפתור את זה עם "יש לכם משת"פ בתוך הגלריה והוא השאיר לכם את מה שאתם צריכים.
החדר חמוד מאוד עם כמה קטעים משעשעים, אבל כמובן כמו שציינתי למעלה בלי הקשרים, עם מעט מאוד אור, ועם לא מעט חיפושים. נהננו מהקטעים המשעשעים יותר ובגדול היה נחמד מאוד.
"גוואנטנמו" של חברת Great Escape.
כלאו אותנו, צריך לברוח.
אחד החדרים שהכי המליצו עליהם באתונה, כנראה כי הוא קצת יותר גדול מהאחרים וכתוצאה מזה כולל קצת יותר מעברים ואקשן. החברה היא אחת הגדולות ביוון עם חדרים בכמה ערים וגם יותר ממיקום אחד באתונה עצמה.
החדר משלב יפה חידות ומשימות, כמובן צריך את המפעיל בשביל הקשרים אבל הוא באמת עשוי טוב עם כמה דברים מפתיעים ונחמדים, והוא בהחלט התעלה על הקודם, למרות שלא היו צחוקים.
"קוד Z" של חברת Exodus
אנחנו מדענים שיורדים אל תוך מרתף מעבדתי נטוש בו ככל הנראה מסתתרת התרופה למגפת הזומבים שפרצה בעולם.
עוד אחד מהחדרים שהמליצו לנו עליהם. החדר הוא חדר פרפורמנס עם עלילה מענינת וכיפית. השחקן שלנו היה מצוין ברמה נפלאה, ביליתי את רוב החדר באינטרקציה איתו במקום לפתור דברים, מה שגרם לאשתי כל הזמן להגיד "גיא, אולי תבוא לעזור לי עם זה?"
כמעט כל החדר מורכב ממשימות ולא מחידות והוא החדר הכי קטן שהיינו בו אבל זה לא מאוד משנה, כי כיף עם שחקן וכל זה. גם פה כמובן חסרים הקשרים ויש מעט אור אבל לפחות יש שחקן שיכול לעזור בקלות יותר איפה שצריך, והיו המון צחוקים וכיף.
אחרי המשחק דיברנו המון עם הבעלים ועם השחקן על כל תחום חדרי הבריחה גם של הארץ וגם של יוון. היו להם הרבה שאלות על מה קורה אצלינו מבחינת הברזות, מקדמות, מאחרים, וכו'. היתה שיחה מענינת ממש ותמיד מעניין לראות את ההבדלים בתחום בין תרבויות שונות.
"קיוב בריבוע" של חברת Sherlocked Homes
אין קשר לסרט "קיוב". אנחנו… בניסוי. צריך לצאת מהניסוי, אין ממש עלילה מעבר לזה.
החדר הזה לא היה במומלצים שקיבלנו מראש, הגענו אליו במקרה בספונטניות. היינו באיזור, נכנסנו שאלנו אם יש מקום במשהו מהחדרים במתחם וזה מה שהיה פנוי.
זה החדר הכי טוב שעשינו מתוך החמישה משתי סיבות עיקריות:
1. אור! בניגוד לאחרים החדר מואר, לגמרי.
2. יש הקשרים! יכלנו לפתור אותו בלי התערבות בלתי פוסקת של המפעיל. איזה הבדל מבורך.
החדר הוא חדר חיפושים ומנעולים כמו כל השאר, חדר חידות קלאסי, חכם וכיפי עם חידות טובות, אבל אור והקשרים בהחלט עשו את ההבדל. סיימנו עם שתי דקות לסיום עם אדרנלין גבוה ממש והבעלים אמרה שאנחנו הזוג היחיד אי פעם (של תיירים) שהצליח לסיים בזמן בלי רמזים. כיף.
אחרי החדר שוחחנו ממש בקצרה עם הבעלים, מסתבר שהם אסקייפרים ששיחקו ב170 חדרים ביוון, וזה בהחלט ניכר בחדר שלהם. הם מאוד המליצו לנו לחזור לשחק בחדר "ווילי המקולל" שלהם שהם אומרים שהוא החדש יותר והאווירתי יותר שלהם, אבל לא יצא לנו לחזור לאיזור הזה, קחו בחשבון למי שטס לשם.
"מבצע בלאק הוק" של חברת Clue
אנחנו חיילים שנשלחים לאיראן למחנה של ארגון טרור למצוא את התכניות למתקפת הטרור הבאה ואז לפוצץ את המחנה שלהם.
לסיום הטיול אחרי ארבעה חדרי מנעולים-חידות ניסיתי למצוא חדר יותר אווירתי תפאורתי. חיפשתי ביקורות ומצאתי המלצה על חברת Clue מבחינה אווירתית. האתר לא עבד לי כמו שצריך אז שלחתי להם מייל ושאלתי אם פנוי. הם ענו תוך שניות ושאלו באיזה מהחדרים שלהם אנחנו רוצים לשחק. ביקשתי את החדר הכי חדש שלהם והכי אווירתי והם המליצו על "מבצע בלאק הוק".
המתחם של Clue היה המתחם הכי מרשים שהיינו בו, נראה שהם פונים לא מעט לאירועים וקבוצות גדולות. הוא היה מלא באנשים שנכנסים ויוצאים מחדרים, חלק בהצלחה וחלק בכשלון. זה גם המתחם היחיד שבו ביקשו תשלום לפני הכניסה לחדר, ועם המחיר הכי גבוה.
החדר אכן היה מאוד אווירתי, אבל יותר מבחינת פס קול מאשר כל דבר אחר. התדריך היה אחד המצחיקים שהיו לנו כשהמפעיל משחק דמות רס"ר, אבל אחרי שנכנסים לחדר מבחינה משחקית זה עדיין חדר מנעולים. החדשנות בו כנראה באה לידי ביטוי בכך שבנוסף למנעולים יש גם המון קודנים, כך שלכל קוד שמצליחים להשיג יש 6-7 אפשרויות איפה להכניס אותו ולא רק 3-4 כמו בדרך כלל.
בנוסף היה בחדר גם אפקט אחד, האפקט היחיד שנתקלנו בו בחמשת החדרים, אז זה בהחלט הוסיף.
בגדול שוב למרות כמות הקודים והקודנים והמנעולים והעדר ההקשרים אני מאוד נהנתי אבל אשתי בשלב הזה כבר הותשה, בעיקר נמאס לה שוב להחזיק פנס במשך שעה וגם מאוד לא התחברה לתמה הצבאית. החדר גם קצת פיזי ולא עזר שהיינו אחרי יום מתיש של הליכה בעיר.
תהנו!
גיא בוסקו הוא יוצר חדרי בריחה, הבעלים של חברת הגיימיפיקציה המובילה בארץ, שעוסקת בפתרונות משחקיים וחידתיים עבור חברות, ארגונים, מוזאונים, מרכזי מבקרים, חדרי בריחה נייחים וניידים.
contact@cerebro.co.il
